אם אינכם מצליחים לצפות במסר לחצו כאן

עומקו של נגון

 ב"ה

שלום וברכה!

בימים מרגשים אלה של סוף אלול, אנחנו זוכים להגיש לכם עלון רביעי על עומקו של ניגון.
הפעם הכל סביב דממה וקול, כי המלך בשדה וקול דודי דופק...
כמה ניגונים השייכים לימים האלה,
ועל רוחם של המהר"ל מפראג, הבעל שם טוב ואדמו"ר הזקן שעוזרת לעורר אותנו.

יהי רצון שנזכה לאחד בין היכל הנגינה והיכל התשובה מתוך חיות ושמחה,
ועוד היום ישמע "קול שופר גדול", כי "קול דודי הנה זה בא..."

נהניתם? העבירו הלאה... (ניתן להפנות לדף הנחיתה לרישום לניוזלטר)

התמונות באדיבות הרה"ח ברוך נחשון

דממה וקול אשמע

נגונים קדושים מהמהר"ל

יש כמה ניגונים הנקראים 'סקאַרבאָווע' (אוצרות), ומקובלים בהרבה קהילות ישראל בנוסח התפילה לימים הנוראים, שהגיעו אלינו מהמהר"ל מפראג. ביניהם הנוסח לעלינו לשבח, והכהנים, אתה כוננת, סלח לנו...
מסופר שבזמן המהר"ל, כאשר היתה עת צרה לישראל, ביקש המהר"ל שיגלו לו משמים ניגונים לתפילה אשר בזה יוכלו כלל ישראל לעורר רחמים העליונים, ואז סידר את הניגונים האלה.
אדמו"ר ה"צמח צדק" אמר שהניגונים שסידר המהר"ל מפראג הם משירי הלויים שבמקדש, ולכן היו הצדיקים מקפידים מאד על החזנים שלא יוסיפו על הניגונים הקבועים.
הרבי הרש"ב העביר את המסורת לחזן יחיאל הלפרין שהיה בעל התפילה בליובאוויטש.
הנה "הכהנים והעם" כפי שרשם, מפיו של יחיאל הלפרין, שמואל זלמנוב בספר הניגונים חב"ד.

תקע בשופר גדול לחרותנו

פעם אחת ביום הראשון של ראש השנה, דרש הבעש"ט על הכתוב "תקע בשופר גדול לחרותנו" בדביקות עצומה ובהתלהבות שאין לשער. כשגמר, נכנס לחדר המיוחד להתבודד שם. התלמידים, כדרכם אחרי כל תורה חדשה של רבם, יצאו מן העיר לשדה כדי לחזור עליה ולשנן אותה.

היה שם בבית המדרש נער כבן שש עשרה ששמע את הדרשה והתרגש מאוד ממנה עד שנראו לו עקבות הגאולה, ואף מדמה היה שהוא שומע את קול שופרו של משיח. נבהל מאוד ונשא רגליו לרוץ אל השדה לבשר לחבריא. כשבא לשם, ראה שכל התלמידים יושבים בעיגול בשתיקה, כשהם שקועים בהרהורים ובפליאה גדולה. ניכר היה במראה פניהם כאילו הם מקשיבים לקולות המגיעים אליהם ממרחקים.

אותה שעה ניטל גם ממנו כוח הדיבור, ישבו ככה כל היום, עד שהגיע זמן תפילת מנחה. פתח ראש החבריא ואמר: "רבותי, אין שומעים עוד כל קול?" "אין שומעים עוד..." חזרו אחריו יתר התלמידים בהתעוררות כמקיצים משינה או מתדהמה. קמו וחזרו העירה.

ניגון אליהו הנביא מהבעל שם טוב

אצל אליהו הנביא יש ארבע תופעות – רוח סערה, רעש, אש (ולא באף אחד מהם ה', ואחר כך) "קול דממה דקה". ראשי התבות של "קול דממה דקה" הם אותם ראשי תבות כמו "קול דודי דופק".
הניגון הבא מיוחס לבעל שם טוב הקדוש בעצמו!
עוד ענין מיוחד בניגון זה שהוא מקיים את המנהג המובא בספרים הקדושים להזכיר במוצאי שבת את השם "אליהו" מאה ועשרים פעמים כנגד מספר צירופי אותיותיו.

"קול דודי דופק"

זהו אחד מעשרת הניגונים של אדמור הזקן.
הניגון בו הוא היה מעורר נשמות לתשובה עילאה. "אני ישנה ולבי ער, קול דודי דופק".

מתי אני יכול לשמוע את ה"קול דודי דופק"? כאשר "אני ישנה ולבי ער", ער ראשי תיבות "עת רצון".

אז ה"קול" אומר לי "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי...".
יש כאן ארבע מדרגות של קשר:

"אחֹתי" מצד הטבע – אהבה טבעית של אח ואחות.
"רעיתי" – זו כבר אהבה רגשית של דוד ורעיה.
"יונתי" – קשר של מוחין, והוא אהבה המתבטאת במבט עינים, הסתכלות שלמעלה מתקשורת מילולית כמו שמתרחש בין שתי יונים, "עיניך יונים".
תמתי – כמו תאומתי, דבקות שלמעלה מטעם ודעת, רצון אחד לשניהם.

לבו של אדם ער הוא תמיד, שם שוכנת נשמתו הטהורה. מתוך הלב הזה דופק הקב"ה על דלתי אדם, דפיקה שכולה חסד חינם, קורא לו ומעוררו לפתוח ולשוב. חלקו של האדם צריך להתבטא בתגובה מיידית, בנכונות לקום מיד ולפתוח את הדלת ולא להקשות עורף ולהעיז פנים, ולהותיר את הקריאה בלא מענה.

הדוד דופק, והמשיח רוצה להכנס לגאול אותנו.
נשאלת השאלה איפה הדוד דופק? מהיכן המשיח יכנס לגאול אותנו? הפשט הוא שהוא דופק בדלת, אבל אם לא פותחים אפשר שיכנס גם דרך החלון או הארובה (וכן אפשר שיבוא דרכם לכתחילה)...

"קול דממה דקה"

היכל הנגינה והיכל התשובה

אין יותר שלם מלב שבור

זהו פתגם ידוע של הרבי מקוצק.

ישנו מדרש (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) שאלו לחכמה, חוטא מה עונשו? אמרה החכמה: חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה, חוטא מה עונשו? אמרה הנבואה: "הנפש החוטאת היא תמות". שאלו לתורה, חוטא מה עונשו? אמרה התורה: יביא אשם ויתכפר לו. שאלו לקב"ה, חוטא מה עונשו? אמר הקב"ה: יעשה תשובה ויתכפר....

למהר"ל מפראג יש הסבר עמוק על המדרש ומביא על כך משל: "משל למלך בשר ודם שנתן לאחד כלי לשמור והכלי נשבר והוא מצטער על זה מאימת המלך ולא ידע מה יעשה...". ידידו של המלך שואל ומתייעץ עם כמה אנשים מה לעשות. איך אפשר לתקן את הכלי. התשובות שמקבל שאין ראוי להביא כלי כזה למלך, או שאי אפשר לתקן וצריך לשבור לגמרי, אינן מתקבלות על דעתו. אפילו האומן שייצר את הכלי אינו יכול לעזור ממש. עד שהולך האיש למלך עצמו, והמלך מגלה לו שדוקא הכלי השבור חביב עליו.

הנה אימרה של הבעל שם טוב: הכוונות הן מפתחות לשערים שלמעלה, ולכל שער כוונה אחרת, אבל לב נשבר יכול לפתוח את כל השערים וההיכלות.

או במילים דומות של הרבי הרש"ב: לכל מנעול מפתח מיוחד, ואילו בידיו של אומן ישנו מפתח כללי בו באפשרותו לפתוח כל המנעולים, וזהו ענין הנגינה".

אני לדודי

הולחן בשנות המ"מים.
הנה הקלטה, כנראה משנת תשמ"ו שבה הרב גינזבורג שיחי' לימד את ידידו, המנגן החסיד ר' דוד רפאל (דדי) פיינשיל בן עמי ז"ל את הניגון הזה.
והנה גם הקלטה עליזה מתוך האלבום "יהללו שמו במחול"

נגון הרת עולם

נגון עורו לעבודת הבורא

לאחרונה יצא פרוייקט בשם "נעימות בימינך נצח" – ביצוע איכותי מוקלט ומצולם של ניגוני הרב גינזברג, בעיבודים מקצועיים, על ידי הכנר מרדכי ברודצקי שי' והצ'לן דורון טויסטר שי'.